דיאטה לרפלוקס: מדריך מקיף לטיפול תזונתי ומניעת צרבת

רפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) הוא מצב נפוץ המתאפיין בעליית חומצת קיבה לוושט, הגורמת לתחושת צריבה וכאב. הבעיה משפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם ומשבשת את איכות חייהם. למרות שטיפול תרופתי הוא אפשרות, התאמת התזונה היא אחת הדרכים היעילות ביותר להקלה על תסמיני הרפלוקס. במאמר זה נבחן לעומק את הקשר בין תזונה לרפלוקס, נבין מהם המזונות המומלצים והמזונות שכדאי להימנע מהם, ונדון באסטרטגיות תזונתיות שיכולות לשפר משמעותית את התסמינים ולמנוע התפרצויות. הגישה התזונתית מתבססת על עקרונות מדעיים והבנת המנגנונים הפיזיולוגיים של מערכת העיכול. דיאטה מותאמת אישית לרפלוקס יכולה להוביל לשליטה טובה יותר במחלה ולשיפור משמעותי באיכות החיים.

מהו רפלוקס קיבתי-ושטי וכיצד הוא משפיע על הגוף

רפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) מתרחש כאשר הסוגר התחתון בוושט (LES) אינו מתפקד כראוי. סוגר זה אמור למנוע חזרה של תוכן הקיבה החומצי לוושט. כשהסוגר נחלש או מתרפה שלא בזמן המתאים, חומצת קיבה עולה לוושט וגורמת לגירוי ודלקת.

התסמינים הנפוצים של רפלוקס כוללים:

• צרבת – תחושת צריבה וכאב בחזה
• רגורגיטציה – עליית תוכן קיבה חומצי לפה
• קושי בבליעה (דיספגיה)
• כאב בחזה שעלול להתבלבל עם כאבי לב
• שיעול כרוני וצרידות, במיוחד בבוקר
• תחושת “גוש בגרון“

רפלוקס כרוני שאינו מטופל עלול להוביל לסיבוכים משמעותיים כמו דלקת בוושט (אזופגיטיס), היצרות הוושט, ואפילו למצב טרום-סרטני הנקרא “אזופגוס ע”ש ברט”. מחקרים מצביעים על קשר בין עודף משקל לבין חומרת הרפלוקס, כאשר הפחתה של 5%-10% ממשקל הגוף עשויה להביא להקלה משמעותית בתסמינים.

הקשר בין תזונה לרפלוקס: למה מה שאנחנו אוכלים משפיע על התסמינים

הקשר בין תזונה לרפלוקס הוא ישיר ומשמעותי. מזונות מסוימים משפיעים על מנגנונים פיזיולוגיים שמחמירים את תסמיני הרפלוקס בדרכים שונות:

מזונות המשפיעים על לחץ הסוגר התחתון בוושט (LES) – מזונות כמו שוקולד, מנטה, קפאין ואלכוהול מפחיתים את לחץ הסוגר, מה שמאפשר עליית חומצה מהקיבה לוושט.

מזונות המגבירים הפרשת חומצה – מאכלים חריפים, חמוצים ועשירים בשומן מגבירים את הפרשת החומצה בקיבה, מה שמחמיר את הנזק כאשר מתרחש רפלוקס.

מזונות המאטים את ריקון הקיבה – ארוחות עשירות בשומן מאטות את קצב התרוקנות הקיבה, מה שמגביר את הסיכוי לרפלוקס. ככל שהמזון נשאר זמן רב יותר בקיבה, כך גדל הסיכוי לעליית חומצה לוושט.

לחץ תוך-בטני מוגבר – ארוחות גדולות מדי או אכילה מהירה מגבירים את הלחץ בבטן ועלולים לדחוף את תוכן הקיבה כלפי מעלה.

מחקרים מראים שכ-60% מחולי רפלוקס חווים הקלה משמעותית בתסמינים לאחר שינוי התזונה, וזאת אף ללא התערבות תרופתית. התאמת הדיאטה היא אם כן אסטרטגיה מרכזית בניהול המחלה.

מזונות מומלצים בדיאטת רפלוקס: מה כדאי להכניס לתפריט

דיאטה לטיפול ברפלוקס מתמקדת בהכללת מזונות שאינם מגרים את מערכת העיכול ואף עשויים להרגיע את הריריות ולסייע באיזון רמות החומציות. הנה רשימת המזונות המומלצים:

ירקות אלקליים ועשירים בסיבים

ירקות הם מרכיב חשוב בדיאטת רפלוקס בזכות תכולת הסיבים הגבוהה שלהם והאופי האלקלי של רובם:

• ירקות עליים ירוקים – כרוב, חסה, תרד וקייל
• ירקות שורש – בטטה, גזר ופסטינק
• ירקות אחרים – ברוקולי, כרובית, אספרגוס ודלעת

מיץ כרוב נחשב יעיל במיוחד עבור סובלים מרפלוקס. מחקרים מצביעים על תכונותיו המגינות על רירית מערכת העיכול ויכולתו לסייע בריפוי כיבים. מומלץ לצרוך כרבע כוס מיץ כרוב טרי לפני הארוחה.

פירות לא חומציים

פירות מסוימים מהווים אופציה טובה לחולי רפלוקס בתנאי שבוחרים את הסוגים הנכונים:

• מלון ואבטיח – בעלי רמת חומציות נמוכה
• בננות – במיוחד בשלות (אך לא בוסר)
• אגסים ותפוחים – עדיף מבושלים

חשוב להימנע מפירות חמוצים כמו הדרים, אננס, עגבניות ופירות יער שעלולים להגביר את התסמינים.

דגנים מלאים ועמילנים בריאים

דגנים מלאים ועמילנים בריאים מספקים אנרגיה זמינה ללא גירוי מערכת העיכול:

• אורז חום/לבן
• קינואה
• שיבולת שועל
• לחם מדגנים מלאים (בכמות מתונה)
• תפוח אדמה אפוי (ללא תוספות שומניות)

דגנים מלאים עשירים בסיבים תזונתיים, שמסייעים בוויסות תנועת המעיים ובאיזון סוכר הדם, מה שמקל על מערכת העיכול.

חלבונים רזים

חלבונים הם חיוניים לתזונה, אך חשוב לבחור מקורות רזים שאינם מעודדים יצירת חומצה מוגברת:

• חזה עוף – מבושל, צלוי או אפוי (ללא עור)
• דגים – במיוחד סוגים כמו סלמון, בס וקוד
• ביצים – רצוי מבושלות (לא מטוגנות)
• טופו וקטניות – מקורות חלבון צמחיים (אם אינם גורמים לגזים)

חשוב להכין את החלבונים בשיטות בישול בריאות כמו בישול בסיר, אפייה או צלייה, ולהימנע מטיגון שמוסיף שומן ועלול להחמיר את התסמינים.

מזונות פרוביוטיים

פרוביוטיקה יכולה לסייע באיזון חיידקי המעיים ולתמוך בבריאות מערכת העיכול:

• יוגורט דל שומן (ללא תוספת סוכר)
• קפיר
• מיסו (בכמויות קטנות, בגלל תכולת המלח)

מחקרים מראים ששילוב פרוביוטיקה בתזונה עשוי לשפר סימפטומים של רפלוקס בחלק מהחולים על ידי שיפור תפקוד מערכת העיכול וחיזוק המחסום הטבעי של רירית הקיבה. (מקור)

מזונות שכדאי להימנע מהם: מה עלול להחמיר את הרפלוקס

הימנעות ממזונות טריגרים היא חלק חשוב בדיאטת רפלוקס. מזונות אלה עלולים לגרום להחמרה בתסמינים ולגרות את מערכת העיכול באופן משמעותי:

מזונות חמוצים ורוטבים

חומציות גבוהה עלולה לגרות ישירות את רירית הוושט ולהחמיר את תסמיני הרפלוקס:

• עגבניות ומוצריהם – רסק עגבניות, קטשופ, רטבי פסטה
• הדרים – תפוזים, לימונים, אשכוליות
• חומץ ומוצרים המכילים חומץ
• רטבים חריפים – צ’ילי, טבסקו, סרירצ’ה

מחקרים מראים ש-67% מחולי רפלוקס חווים החמרה בתסמינים לאחר צריכת מזונות חמוצים, במיוחד עגבניות והדרים.

מזונות עשירים בשומן

מזונות עשירי שומן מאטים את ריקון הקיבה ומגבירים את הלחץ על הסוגר התחתון בוושט:

• טיגונים מכל סוג
• מזון מהיר – המבורגרים, פיצה, צ’יפס
• חלבים מן החי – בשרים שמנים, בשר אדום
• מוצרי חלב שמנים – גבינות קשות, שמנת, חמאה
• רטבים שמנים – מיונז, רטבי שמנת

בנוסף לאפקט הפיזיולוגי, שומן גם מגביר את הפרשת הכולציסטוקינין (CCK), הורמון המפחית את הלחץ בסוגר הוושט התחתון ומעודד רפלוקס.

משקאות שכדאי להימנע מהם

משקאות מסוימים הם טריגרים ידועים לרפלוקס:

• קפאין – קפה, תה שחור, משקאות אנרגיה
• אלכוהול מכל סוג, במיוחד יין אדום ובירה
• משקאות מוגזים – גם אלו ללא סוכר
• מיצים חמוצים – מיץ תפוזים, לימון, אשכוליות

מנגנוני הפעולה שונים: קפאין וחלק מסוגי האלכוהול מרפים את הסוגר התחתון בוושט, בעוד שמשקאות מוגזים מגבירים את הלחץ התוך-בטני ודוחפים את תוכן הקיבה כלפי מעלה.

תבלינים חריפים

תבלינים חריפים עלולים לגרות את רירית הוושט והקיבה:

• פלפל שחור וחריף
• קארי
• פפריקה חריפה
• צ’ילי

הקפסאיצין, החומר הפעיל בפלפלים חריפים, ידוע כמגרה ישיר של רירית מערכת העיכול וכמגביר הפרשת חומצת קיבה.

מוצרים המכילים מנטה ומנטול

למרות הדימוי “המרגיע”, מנטה עלולה להחמיר רפלוקס:

• תה נענע וחליטות המכילות מנטה
• סוכריות ומסטיקים בטעם מנטה
• מוצרי היגיינת פה המכילים מנטול, כמו מי פה

מנטה גורמת להרפיית הסוגר התחתון בוושט, ובניגוד לאמונה הרווחת, אינה מקלה אלא עלולה דווקא להחמיר את תסמיני הרפלוקס.

עקרונות איכות וכמות בדיאטת רפלוקס: לא רק מה אלא גם איך אוכלים

בדיאטה לטיפול ברפלוקס, האופן שבו אוכלים חשוב לא פחות ממה שאוכלים. כמה עקרונות בסיסיים יכולים לשפר משמעותית את תסמיני הרפלוקס:

גודל וזמני ארוחות

תכנון נכון של גודל הארוחות והתזמון שלהן הוא קריטי בניהול רפלוקס:

• ארוחות קטנות ותכופות עדיפות על פני ארוחות גדולות
• הפחתה משמעותית בגודל ארוחת הערב
• המנעות מאכילה 3-4 שעות לפני השינה
• פיזור הקלוריות היומיות ל-5-6 ארוחות קטנות לאורך היום

ארוחות גדולות מגבירות את הלחץ התוך-בטני ודוחקות את תוכן הקיבה כלפי הוושט. הפחתת גודל הארוחות מקטינה לחץ זה ומפחיתה את הסיכוי לרפלוקס.

אכילה איטית ולעיסה מלאה

הרגלי האכילה משפיעים באופן ישיר על עיכול המזון ועל הסיכוי לרפלוקס:

• להקדיש לפחות 20-30 דקות לארוחה
• ללעוס כל ביס 20-30 פעמים לפני הבליעה
• לשים את הסכו”ם בין הביסים – עוזר להאט את קצב האכילה
• להימנע מאכילה במצב של לחץ או חרדה

לעיסה ממושכת לא רק מאיטה את האכילה, אלא גם מסייעת בפירוק המזון ובהפקת רוק שמנטרל חלק מהחומציות.

תנוחת הגוף בזמן ואחרי האכילה

התנוחה בה אוכלים ושוהים אחרי האוכל משפיעה על תנועת המזון במערכת העיכול:

• לשבת זקוף בזמן האכילה
• להימנע מכיפוף או שכיבה במשך לפחות שעתיים אחרי ארוחה
• הליכה קלה אחרי ארוחות גדולות
• להימנע מפעילות גופנית אינטנסיבית אחרי האוכל

גרביטציה היא כלי חשוב במניעת רפלוקס. ישיבה זקופה או עמידה מאפשרות לכוח הכבידה לסייע בתנועת המזון כלפי מטה במערכת העיכול.

נוזלים וארוחות

האופן שבו משלבים שתייה בזמן הארוחה משפיע על תסמיני הרפלוקס:

• להימנע משתייה מרובה בזמן הארוחה (מדללת את אנזימי העיכול)
• עדיפות לשתייה בין הארוחות ולא במהלכן
• שתיית כמויות קטנות של נוזלים בכל פעם
• עדיפות למים בטמפרטורת החדר על פני משקאות קרים או חמים מאוד

שתייה מרובה מרחיבה את הקיבה ומגבירה את הלחץ על הסוגר התחתון בוושט. בנוסף, שתייה מדללת את מיצי העיכול ועלולה להאט את תהליך העיכול.

תפריט שבועי לדוגמה לחולי רפלוקס: יישום מעשי של העקרונות

להלן דוגמה לתפריט שבועי המותאם לסובלים מרפלוקס. התפריט מבוסס על העקרונות שנדונו על ידי הכללת מזונות מומלצים והימנעות ממזונות טריגרים:

יום ראשון

ארוחת בוקר: דייסת שיבולת שועל מבושלת עם בננה ושקדים טחונים

ארוחת ביניים: תפוח עץ אפוי עם קינמון

ארוחת צהריים: חזה עוף צלוי עם אורז חום וירקות מאודים (ברוקולי, גזר וקישוא)

ארוחת ביניים: יוגורט דל שומן עם מעט דבש

ארוחת ערב: מרק ירקות עם קוביות טופו ומעט אטריות מקמח מלא

יום שני

ארוחת בוקר: לחם מקמח מלא עם טחינה גולמית וביצה קשה

ארוחת ביניים: מלון קנטלופ

ארוחת צהריים: דג בתנור עם תפוחי אדמה אפויים ואספרגוס

ארוחת ביניים: חטיף אנרגיה ביתי מתמרים ואגוזים (בכמות קטנה)

ארוחת ערב: סלט קינואה עם עדשים, גזר מגורד, פטרוזיליה ומעט שמן זית

יום שלישי

ארוחת בוקר: סמיכה של שיבולת שועל וזרעי פשתן טחונים

ארוחת ביניים: אגס בשל

ארוחת צהריים: תבשיל עדשים עם ירקות שורש וכוסמת

ארוחת ביניים: חופן אגוזי מלך

ארוחת ערב: אומלט עם ירקות לא חריפים וגבינה דלת שומן

יום רביעי

ארוחת בוקר: לביבות דלעת אפויות עם רוטב יוגורט

ארוחת ביניים: בננה בשלה

ארוחת צהריים: פסטה מקמח מלא עם שמן זית, עוף ופטריות

ארוחת ביניים: מחית אבוקדו על קרקר מחיטה מלאה

ארוחת ערב: מרק שעועית לבנה עם ירקות שורש

יום חמישי

ארוחת בוקר: קערת פירות לא חומציים (מלון, אבטיח, בננה) עם יוגורט

ארוחת ביניים: רצועות גזר ומלפפון

ארוחת צהריים: סלט עוף קר עם אורז חום, אבוקדו וזיתים

ארוחת ביניים: חופן שקדים לא קלויים

ארוחת ערב: תפוח אדמה אפוי ממולא בטונה וירקות

יום שישי

ארוחת בוקר: מוזלי ביתי עם שיבולת שועל, פירות יבשים ומעט יוגורט

ארוחת ביניים: מרק כרוב

ארוחת צהריים: קציצות עדשים אפויות עם אורז וסלט ירוק

ארוחת ביניים: כף טחינה גולמית על פרוסת לחם מקמח מלא

ארוחת ערב: ירקות מאודים עם ביצה עלומה

יום שבת

ארוחת בוקר: פנקייק מקמח כוסמין עם רוטב תפוחים ללא סוכר

ארוחת ביניים: קוביות מלון

ארוחת צהריים: תבשיל עוף בצ’ימיצ’ורי ללא חריף עם תפוחי אדמה ובטטה

ארוחת ביניים: יוגורט עם פירות לא חומציים

ארוחת ערב: מרק דלעת וקוקוס קל

הערות לתפריט:

• השתמשו בתבלינים עדינים כמו אורגנו, רוזמרין ובזיליקום במקום תבלינים חריפים
• כל הארוחות מכילות פחות מ-500 קלוריות כדי לא להעמיס על מערכת העיכול
• יש להתאים את התפריט לצרכים האישיים ולתגובה האישית למזונות שונים
• מומלץ לשתות מים לפחות 30 דקות לפני או אחרי הארוחה, ולא במהלכה

השפעת הירידה במשקל על תסמיני רפלוקס: הדיאטה כמנוף לשיפור

עודף משקל והשמנה הם גורמי סיכון משמעותיים לרפלוקס. הקשר בין השניים נובע ממספר מנגנונים פיזיולוגיים:

לחץ תוך-בטני מוגבר – השומן הבטני מגביר את הלחץ על הקיבה, מה שדוחף את תוכן הקיבה כלפי הוושט ומגביר את הסיכוי לרפלוקס.

שינויים הורמונליים – עודף משקל משפיע על הורמונים המווסתים את פעילות מערכת העיכול, כולל אלה המשפיעים על תפקוד הסוגר התחתון בוושט.

השפעה על ריקון הקיבה – עודף משקל עלול להאט את קצב התרוקנות הקיבה, מה שמגביר את הסיכוי לעליית חומצת קיבה לוושט.

מחקרים מראים שהפחתה של 5%-10% ממשקל הגוף מביאה לשיפור משמעותי בתסמיני רפלוקס אצל אנשים עם עודף משקל. במחקר שפורסם ב-Obesity, 81% מהמשתתפים שהורידו משקל דיווחו על הפחתה בתדירות ובעוצמת התסמינים.

סקירת מחקרים שפורסמה ב-New England Journal of Medicine הדגישה שירידה במשקל עשויה להיות יעילה באותה מידה כמו טיפול תרופתי בחלק מהמקרים של רפלוקס קל עד בינוני.

לאור זאת, דיאטה להפחתת משקל (במקרים של עודף משקל) צריכה להיות חלק אינטגרלי מהטיפול ברפלוקס. מומלץ לבצע את הירידה במשקל באופן מדורג (0.5-1 ק”ג בשבוע) ובליווי מקצועי של תזונאי/ת קליני/ת.

שילוב תזונה עם שינויי אורח חיים נוספים לשליטה ברפלוקס

טיפול יעיל ברפלוקס דורש גישה הוליסטית שמשלבת תזונה מותאמת עם שינויי אורח חיים נוספים. להלן האסטרטגיות המרכזיות:

הרגלי שינה ותנוחת השינה

תנוחת השינה והרגלי השינה משפיעים באופן ישיר על תדירות ועוצמת הרפלוקס הלילי:

• הגבהת ראש המיטה ב-15-20 ס”מ – מאפשרת לכוח הכבידה לסייע במניעת רפלוקס
• שינה על צד שמאל – עדיפה על שינה על הגב או על צד ימין
• המנעות משינה 3-4 שעות לאחר ארוחה
• הקפדה על שעות שינה קבועות

מחקרים מצביעים על כך ששיפור באיכות השינה מפחית את חומרת תסמיני הרפלוקס, גם ללא שינויים תרופתיים.

פעילות גופנית מותאמת

פעילות גופנית מסוגים מסוימים עשויה לסייע בהפחתת תסמיני רפלוקס:

• הליכה מתונה – במיוחד לאחר ארוחות
• שחייה – פעילות עדינה לטווח ארוך
• יוגה – בדגש על תנוחות שאינן כוללות כיפוף
• פילאטיס – מחזק את שרירי הבטן ומשפר את היציבה

יש להימנע מפעילויות המגבירות לחץ תוך-בטני כמו הרמת משקולות כבדות, כפיפות בטן מאומצות, או פעילויות הכוללות קפיצות.

ניהול מתח וחרדה

קיים קשר מוכח בין מתח ורפלוקס. מתח מגביר את רגישות מערכת העיכול וכן את הפרשת החומצה בקיבה:

• מדיטציה ונשימות – 10-20 דקות ביום מפחיתות מתח
• טכניקות הרפיה – כגון הרפיית שרירים פרוגרסיבית
• תרגול מיינדפולנס – גישה מודעת לאכילה ולתחושות הגוף
• טיפול פסיכולוגי – במקרים של חרדה או מתח כרוני

הנתונים מראים שכ-45% מחולי רפלוקס מדווחים על החמרה בתסמינים בתקופות של מתח. שילוב של טכניקות הרפיה בשגרה היומית עשוי להפחית משמעותית את תדירות ההתקפים.

המנעות מעישון ואלכוהול

עישון ואלכוהול הם גורמים מרכזיים בהחמרת רפלוקס:

• עישון – מחליש את הסוגר התחתון בוושט ומגביר הפרשת חומצה
• אלכוהול – מגביר חומציות, מרפה את הסוגר ומגרה ישירות את הוושט

מחקרים מראים שהפסקת עישון משפרת את תסמיני הרפלוקס תוך שבועות ספורים, בעוד שהפחתת אלכוהול או הימנעות ממנו מביאה להקלה תוך ימים בודדים אצל רוב החולים.

ביגוד ואביזרים

גם לבגדים ולאביזרים השפעה על תסמיני רפלוקס:

• ביגוד רפוי באזור הבטן והמותניים
• הימנעות מחגורות הדוקות
• בחירת חזיות נוחות שאינן לוחצות

לחץ חיצוני על הבטן מגביר את הלחץ התוך-בטני ומעודד רפלוקס, במיוחד לאחר ארוחות.

התאמה אישית של הדיאטה: איך לזהות טריגרים אישיים

אחד ההיבטים החשובים ביותר בדיאטת רפלוקס היא ההבנה שתגובות למזונות שונות הן אינדיבידואליות. מה שמהווה טריגר עבור אדם אחד עשוי להיות סביל עבור אחר. לכן, זיהוי הטריגרים האישיים חיוני להצלחת הדיאטה:

ניהול יומן מזון ותסמינים

יומן מזון הוא כלי יעיל במיוחד לזיהוי דפוסים והקשרים בין מזונות ספציפיים לבין תסמיני הרפלוקס:

• רישום מדויק של כל מזון ומשקה שנצרכים
• תיעוד זמני הארוחות וגודלן
• רישום תסמיני רפלוקס – עוצמה, משך ועיתוי
• פרטים נוספים – שינה, פעילות גופנית, רמות מתח

מומלץ לנהל את היומן במשך לפחות שבועיים כדי לזהות דפוסים ברורים. אפליקציות ייעודיות לניטור תסמינים יכולות להקל על התהליך.

שיטת האלימינציה השיטתית

לאחר זיהוי טריגרים פוטנציאליים דרך יומן המזון, ניתן להשתמש בשיטת האלימינציה השיטתית:

• הסרת כל הטריגרים הידועים למשך שבועיים לפחות
• החזרה הדרגתית של מזון אחד בכל פעם (כל 3-5 ימים)
• ניטור תסמינים לאחר החזרת כל מזון
• יצירת רשימה מותאמת אישית של מזונות מותרים ואסורים

חשוב לבצע את התהליך באופן מסודר ומתודי, כדי לקבל תמונה ברורה לגבי המזונות המשפיעים על התסמינים.

עבודה עם תזונאי קליני

ליווי מקצועי של תזונאי קליני המתמחה בבעיות מערכת עיכול יכול לשפר משמעותית את תוצאות הדיאטה:

• בניית תפריט מותאם אישית המתחשב בהעדפות וצרכים
• מעקב שוטף וביצוע התאמות לפי הצורך
• הדרכה לגבי גודל מנות ושילובים אופטימליים של מזונות
• מניעת חוסרים תזונתיים שעלולים להיווצר בדיאטה מגבילה

מחקרים מראים שהתאמה אישית של הדיאטה בליווי תזונאי מקצועי משפרת את ההיענות לדיאטה ואת הצלחתה לאורך זמן. (מקור)

סיכום: בניית תכנית תזונה אישית ארוכת טווח לשליטה ברפלוקס

דיאטה מותאמת אישית היא נדבך מרכזי בטיפול ברפלוקס ובשיפור איכות החיים. שילוב נכון של בחירת מזונות, הרגלי אכילה ושינויי אורח חיים יכול להפחית משמעותית את התסמינים ובמקרים רבים אף לייתר את הצורך בטיפול תרופתי קבוע.

העקרונות המרכזיים כוללים צריכת ארוחות קטנות ותכופות, אכילה איטית, הימנעות ממזונות טריגרים אישיים, שמירה על משקל תקין והקפדה על פרקי זמן מספקים בין ארוחת הערב לשינה. חשוב לזכור שניהול הרפלוקס הוא מסע מתמשך המצריך סבלנות והתמדה, ושהתוצאות המיטביות מושגות בדרך כלל לאחר מספר שבועות של הקפדה על הדיאטה המתאימה.