האם חלב באמת הכרחי לקבלת סידן?



דיאטה עשירה בסידן: המדריך המלא לבריאות העצמות

דיאטה עשירה בסידן: המדריך המלא לבריאות העצמות ומניעת אוסטיאופורוזיס

סידן הוא אחד המינרלים החיוניים ביותר לגוף האדם. הוא משחק תפקיד מכריע בבניית ותחזוקת עצמות חזקות, בתפקוד תקין של שרירים, עצבים וקרישת דם. למרות חשיבותו, רבים מאיתנו אינם צורכים מספיק סידן בתזונה היומית. דיאטה עשירה בסידן אינה רק עניין של בריאות העצם, אלא משפיעה על מערכות רבות בגוף. היא חיונית במיוחד בגילאים צעירים לבניית מסת עצם מקסימלית, ובגיל מבוגר למניעת אוסטיאופורוזיס והידלדלות העצם. במאמר זה נסקור את מקורות הסידן העיקריים בתזונה, הכמות המומלצת לצריכה יומית בגילאים שונים, ונציע תפריט עשיר בסידן שיסייע לכם לשמור על בריאות העצמות לאורך זמן.

חשיבות הסידן לבריאות הגוף

סידן הוא המינרל הנפוץ ביותר בגוף האדם. כ-99% ממנו מאוחסן בעצמות ובשיניים, והאחוז הנותר נמצא בדם ובתאי הגוף. מעבר לתפקידו המרכזי בבניית העצם, הסידן חיוני למספר תהליכים בגוף.

סידן משפיע על:

  • בניית ושמירה על עצמות ושיניים חזקות
  • התכווצות והרפיית שרירים
  • העברת אותות עצביים
  • קרישת דם
  • הפרשת הורמונים ואנזימים
  • וויסות לחץ דם

חוסר בסידן בתזונה לאורך זמן עלול להוביל למצבים בריאותיים חמורים כמו אוסטיאופורוזיס (בריחת סידן מהעצמות), שיניים חלשות, התכווצויות שרירים, דפיקות לב לא סדירות ואף דיכאון. לכן, שמירה על רמות מספקות של סידן בתזונה היא קריטית לבריאות הכללית.

כמות הסידן המומלצת לפי גיל ומגדר

צריכת הסידן היומית המומלצת משתנה לפי גיל, מגדר ומצבים פיזיולוגיים מיוחדים. ככל שאנחנו מתבגרים, הצרכים משתנים, במיוחד בתקופות קריטיות כמו גדילה, היריון והנקה.

קבוצת גילכמות סידן מומלצת (מ”ג ליום)
0-6 חודשים210
7-12 חודשים270
1-3 שנים500
4-8 שנים800
9-18 שנים1300
19-50 שנים1000
נשים 51-701200
גברים 51-701000
71+ (גברים ונשים)1200
נשים בהיריון מתחת לגיל 191300
נשים בהיריון 19-501000
נשים מניקות1000-1300 (תלוי בגיל)

חשוב לציין שגוף האדם אינו יכול לייצר סידן בעצמו. עלינו לקבל אותו דרך המזון שאנו אוכלים או תוספי תזונה. צריכת סידן יומית נאותה היא המפתח למניעת בעיות בריאותיות הקשורות לחסר במינרל חיוני זה.

מקורות תזונתיים עשירים בסידן

ישנם מקורות מזון רבים העשירים בסידן. מוצרי חלב הם המקור המוכר ביותר, אך קיימים גם מקורות צמחיים מצוינים לסידן, המתאימים לצמחונים, טבעונים או אנשים הסובלים מאי-סבילות ללקטוז.

מוצרי חלב עשירים בסידן

מוצרי חלב הם המקור הזמין והנפוץ ביותר לסידן בתזונה המערבית. הסידן במוצרים אלה נספג היטב בגוף האדם.

  • גבינות קשות – גבינת פרמזן (1100 מ”ג סידן ל-100 גרם), גרויאר (1000 מ”ג), צ’דר (720 מ”ג)
  • גבינות רכות – גבינה לבנה 5% (120 מ”ג ל-100 גרם), קוטג’ (83 מ”ג)
  • יוגורט – יוגורט רגיל (120-200 מ”ג ל-100 גרם), יוגורט יווני (115 מ”ג)
  • חלב – חלב פרה (120 מ”ג ל-100 מ”ל), חלב עיזים (134 מ”ג)
  • מעדני חלב – גלידה (128 מ”ג ל-100 גרם), שוקו (120 מ”ג ל-100 מ”ל)

מקורות צמחיים עשירים בסידן

עבור צמחונים, טבעונים או אנשים הרגישים ללקטוז, קיימים מקורות צמחיים מצוינים לסידן:

  • ירקות עליים ירוקים – קייל (254 מ”ג ל-100 גרם), סלק עלים (114 מ”ג), ברוקולי (47 מ”ג)
  • קטניות – שעועית לבנה (126 מ”ג ל-100 גרם), חומוס (49 מ”ג), אדממה (60 מ”ג)
  • טופו – טופו מחוזק בסידן (350 מ”ג ל-100 גרם)
  • אגוזים וזרעים – שומשום (975 מ”ג ל-100 גרם), שקדים (269 מ”ג), צ’יה (631 מ”ג)
  • פירות יבשים – תאנים יבשות (162 מ”ג ל-100 גרם), משמשים מיובשים (55 מ”ג)
  • משקאות צמחיים מועשרים – חלב סויה מועשר (120 מ”ג ל-100 מ”ל), חלב שקדים מועשר (120 מ”ג)

מחקרים מראים שהסידן ממקורות צמחיים מסוימים נספג פחות טוב מסידן ממקורות חלביים. זאת בשל נוכחות חומצה אוקסלית (בתרד, סלק) או חומצה פיטית (בדגנים וקטניות). עם זאת, בצריכה מגוונת, ניתן לקבל את כל כמות הסידן הנדרשת גם מתזונה צמחית.

מזונות מפתיעים העשירים בסידן

ישנם מזונות מפתיעים שמכילים כמות נכבדה של סידן, ואינם נמנים על מוצרי החלב או הירקות הירוקים:

  • סרדינים עם עצמות – 383 מ”ג ל-100 גרם
  • טחינה גולמית – 950 מ”ג ל-100 גרם
  • מולסה (סילאן) – 205 מ”ג ל-100 גרם
  • אצות ים – אצת וואקאמה (150 מ”ג ל-100 גרם)
  • מים מינרליים עשירים בסידן – חלקם מכילים עד 500 מ”ג סידן לליטר

שילוב מגוון של מקורות סידן בתזונה היומית מבטיח אספקה סדירה של מינרל חיוני זה. הגיוון גם מספק יתרונות תזונתיים נוספים מעבר לסידן.

גורמים המשפיעים על ספיגת הסידן בגוף

לא רק כמות הסידן בתזונה חשובה, אלא גם היכולת של הגוף לספוג אותו. מספר גורמים משפיעים על ספיגת הסידן:

גורמים המגבירים את ספיגת הסידן

  • ויטמין D – חיוני לספיגת סידן במעי. מקורות: חשיפה לשמש, דגים שמנים, ביצים, מוצרים מועשרים
  • חלבון בכמות מתונה – סייע בספיגת סידן, אך חלבון עודף יכול להגביר הפרשת סידן בשתן
  • ויטמין C – עשוי לשפר ספיגת סידן ממקורות צמחיים
  • פעילות גופנית – מגבירה את בניית העצם ומשפרת את הטמעת הסידן בעצמות
  • לקטוז – הסוכר הטבעי בחלב משפר ספיגת סידן (למי שאינו סובל מאי-סבילות ללקטוז)

גורמים המעכבים את ספיגת הסידן

  • חומצה אוקסלית – נמצאת בתרד, סלק, קקאו, תה ועוד
  • חומצה פיטית – נמצאת בדגנים מלאים, קטניות וזרעים (השרייה וביום מקטינים את השפעתה)
  • נתרן (מלח) עודף – מגביר הפרשת סידן בשתן
  • קפאין – צריכה גבוהה עלולה להגביר הפרשת סידן
  • אלכוהול – צריכה מוגזמת פוגעת בספיגת סידן
  • עישון – מפחית את ספיגת הסידן ומאיץ אובדן מסת עצם

להגברת ספיגת הסידן, רצוי לשלב מזונות עשירים בוויטמין D בתזונה, להפחית צריכת מלח, קפאין ואלכוהול, ולשקול הפרדה בין צריכת מזונות עשירים בסידן למזונות המכילים מעכבי ספיגה. השרייה, נבוט והתססה של קטניות ודגנים מפחיתים את רמות החומצה הפיטית.

תפריט יומי עשיר בסידן

להלן דוגמה לתפריט יומי המכיל כ-1200-1500 מ”ג סידן, תוך שמירה על כ-2000 קלוריות. תפריט זה מתאים לרוב המבוגרים ומשלב מגוון מקורות סידן.

ארוחת בוקר (כ-400-450 קלוריות)

  • כוס חלב או שוקו (120 מ”ג סידן)
  • פרוסת לחם מלא עם כף טחינה גולמית (100 מ”ג סידן)
  • יוגורט עם גרנולה ופירות (150 מ”ג סידן)
  • סך הכל: כ-370 מ”ג סידן

ארוחת ביניים בוקר (כ-150-200 קלוריות)

  • 30 גרם שקדים (80 מ”ג סידן)
  • תפוח
  • סך הכל: כ-80 מ”ג סידן

ארוחת צהריים (כ-600-650 קלוריות)

  • מנת דג סלמון (120 גרם) עם עשבי תיבול (15 מ”ג סידן)
  • כוס ברוקולי מאודה (47 מ”ג סידן)
  • כוס אורז מלא
  • סלט עשיר בירקות ירוקים עם 2 כפות טחינה (190 מ”ג סידן)
  • סך הכל: כ-252 מ”ג סידן

ארוחת ביניים אחה”צ (כ-200-250 קלוריות)

  • כוס יוגורט (200 מ”ג סידן)
  • 3 תאנים מיובשות (50 מ”ג סידן)
  • סך הכל: כ-250 מ”ג סידן

ארוחת ערב (כ-500-550 קלוריות)

  • מנת טופו מחוזק בסידן (120 גרם) מוקפץ (420 מ”ג סידן)
  • מנת קינואה (1/2 כוס מבושלת)
  • ירקות מוקפצים עם שומשום (50 מ”ג סידן)
  • סך הכל: כ-470 מ”ג סידן

ארוחת לילה (כ-100 קלוריות)

  • כוס חלב חם (120 מ”ג סידן)
  • סך הכל: כ-120 מ”ג סידן

סך הכל סידן בתפריט: כ-1542 מ”ג

התפריט המוצע מספק את כל צרכי הסידן היומיים למבוגרים, כולל אלה בקבוצות סיכון לאוסטיאופורוזיס. הגיוון במקורות הסידן מבטיח גם אספקה של נוטריינטים חיוניים אחרים. תפריט זה ניתן להתאמה אישית לפי העדפות טעם, רגישויות ואורח חיים.

תוספי סידן: מתי הם נחוצים?

למרות שעדיף לקבל סידן ממקורות טבעיים, ישנם מצבים בהם תוספי סידן עשויים להיות נחוצים. חשוב להתייעץ עם רופא או דיאטן לפני התחלת נטילת תוספים.

מצבים בהם תוספי סידן עשויים להידרש:

  • אנשים עם אי-סבילות חמורה ללקטוז או אלרגיה לחלב
  • צמחונים וטבעונים שמתקשים לצרוך מספיק סידן ממקורות צמחיים
  • נשים בגיל המעבר ואחריו
  • אנשים עם אוסטיאופורוזיס או אוסטאופניה (דלילות עצם)
  • אנשים עם בעיות ספיגה במעי כמו מחלת קרוהן או צליאק
  • אנשים הנוטלים תרופות המפחיתות ספיגת סידן

סוגי תוספי סידן נפוצים:

  • קרבונט הסידן – מכיל 40% סידן אלמנטרי, זול ונפוץ, רצוי ליטול עם אוכל
  • ציטראט הסידן – מכיל 21% סידן אלמנטרי, נספג היטב גם בלי אוכל, מתאים לאנשים עם חומציות יתר
  • גלוקונט הסידן – מכיל 9% סידן אלמנטרי, נספג היטב אך דורש נטילת כמות גדולה יותר
  • לקטט הסידן – מכיל 13% סידן אלמנטרי, נסבל היטב

חשוב לזכור כמה עקרונות בנטילת תוספי סידן:

  1. הגוף אינו יכול לספוג יותר מ-500-600 מ”ג סידן בפעם אחת. לכן, עדיף לחלק את הנטילה להשיג ספיגה מקסימלית.
  2. רוב תוספי הסידן נספגים טוב יותר עם מזון.
  3. תוספי סידן לעיתים קרובות משולבים עם ויטמין D, שמגביר את הספיגה.
  4. יש להימנע מנטילת תוספי סידן עם תרופות מסוימות, כיוון שהסידן עלול להפריע לספיגתן.
  5. צריכה עודפת של סידן (מעל 2,500 מ”ג ליום) עלולה לגרום לתופעות לוואי ולהגביר את הסיכון לאבני כליות או בעיות לב.

חשוב להדגיש כי תוספי תזונה אינם תחליף לתזונה מאוזנת. לפני התחלת נטילת תוספי סידן, יש להתייעץ עם איש מקצוע רפואי, במיוחד אם יש רקע של בעיות בריאותיות כמו אבני כליות או מחלות לב.

תזונה עשירה בסידן לאוכלוסיות מיוחדות

סידן בתזונת ילדים ומתבגרים

בתקופת הילדות והנעורים, הגוף בונה את מסת העצם שתלווה אותנו לכל החיים. עד גיל 25 בערך, אנחנו מגיעים לשיא מסת העצם.

המלצות לתזונת ילדים:

  • הקפידו על 2-3 מנות מוצרי חלב ביום לילדים
  • שלבו חטיפי פירות יבשים ואגוזים עשירים בסידן
  • הכינו סמוזי עם יוגורט, חלב ופירות
  • העדיפו דגני בוקר מועשרים בסידן
  • שלבו טחינה או ממרח שקדים בארוחות

ילדים שאינם צורכים מוצרי חלב (בשל אלרגיה או בחירה) זקוקים להקפדה יתרה על צריכת סידן ממקורות חלופיים ולעיתים לתוספים, בהתייעצות עם רופא הילדים או דיאטנית.

סידן בתזונת נשים בהיריון והנקה

בהיריון והנקה צריכת הסידן חשובה במיוחד הן לבריאות האישה והן להתפתחות תקינה של העובר ולאחר מכן של התינוק היונק.

במהלך ההיריון העובר לוקח כ-25-30 גרם סידן מגוף האם לבניית השלד שלו. ההמלצה לנשים בהיריון היא לצרוך 1000-1300 מ”ג סידן ליום (תלוי בגיל האישה). חוסר בסידן בהיריון קשור לסיכון מוגבר לרעלת היריון.

מזונות מומלצים בהיריון:

  • מוצרי חלב מפוסטרים (להימנע מגבינות רכות לא מפוסטרות)
  • טופו וסויה מועשרים
  • סרדינים ודגים עם עצמות (בכמות מבוקרת, בשל החשש ממתכות כבדות)
  • ירקות ירוקים כהים

בתקופת ההנקה, כמות הסידן המומלצת זהה לזו שבהיריון. האם מפרישה כ-250-350 מ”ג סידן יומי בחלב האם. עם זאת, הגוף מגביר את ספיגת הסידן בתקופה זו כדי לפצות.

סידן בתזונת אנשים מבוגרים (65+)

עם ההזדקנות, ספיגת הסידן נחלשת, ולכן המלצות צריכת הסידן עולות לאחר גיל 70 ל-1200 מ”ג ליום. בגיל מבוגר, אוסטאופורוזיס היא סכנה ממשית, במיוחד לנשים לאחר גיל המעבר.

אסטרטגיות לשמירה על צריכת סידן מספקת בגיל מבוגר:

  • העדיפו מזונות עשירים בסידן שקלים לאכילה ולעיכול
  • שלבו משקאות מועשרים בסידן
  • הקפידו על חשיפה מבוקרת לשמש לייצור ויטמין D, או שקלו תוספים
  • התמידו בפעילות גופנית נושאת משקל לחיזוק העצמות
  • שקלו תוספי סידן בהתייעצות עם רופא, במיוחד אם יש ירידה בצריכת מזון

יש להדגיש כי טיפול בסידן לבדו אינו מספיק למניעה וטיפול באוסטיאופורוזיס. גישה כוללת כוללת גם ויטמין D, פעילות גופנית, והימנעות מגורמי סיכון כמו עישון וצריכת אלכוהול מוגזמת.

מתכונים עשירים בסידן

להלן מספר מתכונים פשוטים ועשירים בסידן שניתן להכין בקלות בבית:

סמוזי ירוק עשיר בסידן (כ-400 מ”ג סידן)

מרכיבים:

  • 1 כוס חלב שקדים מועשר בסידן
  • 1/2 כוס יוגורט יווני
  • 1 כוס עלי קייל
  • 1/2 בננה
  • 1 כף זרעי צ’יה
  • 1 כף טחינה גולמית
  • 1 כפית דבש (אופציונלי)

אופן ההכנה: טחנו הכל בבלנדר עד לקבלת מרקם חלק.

פריטטה עם גבינות וירקות ירוקים (כ-500 מ”ג סידן למנה)

מרכיבים (4 מנות):

  • 8 ביצים
  • 100 גרם גבינת פטה או בולגרית
  • 50 גרם גבינה צהובה מגוררת
  • 2 כוסות ברוקולי או קייל קצוץ
  • 1 בצל קצוץ
  • 2 שיני שום כתושות
  • 2 כפות שמן זית
  • מלח ופלפל לפי הטעם

אופן ההכנה:

  1. חממו תנור ל-180 מעלות.
  2. בסיר בינוני, טגנו את הבצל בשמן זית עד להזהבה.
  3. הוסיפו שום וירקות ירוקים וטגנו עוד 3-4 דקות.
  4. בקערה נפרדת, טרפו ביצים, הוסיפו את הגבינות ותבלו.
  5. צקו את תערובת הביצים על הירקות בסיר (וודאו שהסיר עמיד לתנור).
  6. העבירו לתנור ואפו כ-15-20 דקות עד שהפריטטה זהובה ומתייצבת.

פודינג צ’יה עשיר בסידן (כ-300 מ”ג סידן למנה)

מרכיבים (2 מנות):

  • 4 כפות זרעי צ’יה
  • 1 כוס חלב או משקה צמחי מועשר בסידן
  • 1/2 כוס יוגורט יווני
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 1 כף דבש או מייפל
  • 2 כפות שקדים קצוצים
  • פירות טריים לקישוט

אופן ההכנה:

  1. ערבבו זרעי צ’יה, חלב, יוגורט, וניל וממתיק בקערה.
  2. כסו והניחו במקרר ללילה או לפחות 4 שעות.
  3. לפני ההגשה, קשטו עם שקדים ופירות.

קציצות טופו וסרדינים עשירות בסידן (כ-450 מ”ג סידן ל-3 קציצות)

מרכיבים (12 קציצות):

  • 200 גרם טופו מחוזק בסידן
  • 1 קופסת סרדינים בשמן (115 גרם), מסוננת
  • 2 ביצים
  • 1/4 כוס קמח חומוס
  • 2 גבעולי בצל ירוק קצוצים
  • 2 כפות פטרוזיליה קצוצה
  • 1 כף מיץ לימון
  • 2 שיני שום כתושות
  • מלח ופלפל לפי הטעם
  • 2-3 כפות שמן זית לטיגון

אופן ההכנה:

  1. מעכו את הטופו והסרדינים בקערה גדולה.
  2. הוסיפו את שאר המרכיבים ועבדו לתערובת אחידה.
  3. צרו כ-12 קציצות מהתערובת.
  4. חממו שמן זית במחבת וטגנו את הקציצות כ-3-4 דקות מכל צד עד להזהבה.

שילוב של מתכונים אלה בתפריט השבועי יכול לסייע להגדיל משמעותית את צריכת הסידן היומית שלכם. זכרו לגוון בין מקורות הסידן השונים ולשלב גם מזונות עשירים בוויטמין D להגברת הספיגה.

סיכום: שילוב דיאטה עשירה בסידן באורח חיים בריא

דיאטה עשירה בסידן היא נדבך חיוני בשמירה על בריאות העצם לאורך כל החיים. מחקרים מראים שרוב האנשים אינם צורכים מספיק סידן, דבר שעלול להוביל לנזק בריאותי מצטבר. שילוב מקורות סידן מגוונים בתפריט היומי אינו מסובך ומביא יתרונות בריאותיים רבים. זכרו כי צריכת סידן מיטבית היא חלק ממכלול של הרגלים בריאים, כולל פעילות גופנית סדירה, חשיפה מבוקרת לשמש, והימנעות מעישון ושתייה מופרזת של אלכוהול. גישה כוללנית זו מספקת את הבסיס האיתן לבריאות העצם ולבריאות כללית מיטבית לאורך שנים.

עבור מידע נוסף על תזונה עשירה בסידן ובריאות העצם, מומלץ להתייעץ עם דיאטן קליני, במיוחד אם אתם שייכים לקבוצות סיכון או מתמודדים עם מצבים רפואיים מיוחדים. אתר משרד הבריאות מספק גם מידע אמין ועדכני בנושא תזונה ובריאות העצם.

שאלות נפוצות בנושא דיאטה עשירה בסידן

כמה סידן אנחנו צריכים לצרוך ביום?

ההמלצות לצריכת סידן יומית משתנות לפי גיל ומצב פיזיולוגי. למבוגרים בגילאי 19-50 ההמלצה היא 1000 מ”ג ליום. נשים מעל גיל 51 וכל האנשים מעל גיל 70 צריכים 1200 מ”ג ליום. ילדים ומתבגרים בגילאי 9-18 צריכים 1300 מ”ג ליום. נשים בהריון והנקה צריכות 1000-1300 מ”ג ליום (תלוי בגיל). חשוב לזכור שהגוף אינו יכול לספוג יותר מ-500-600 מ”ג בפעם אחת, ולכן מומלץ לחלק את צריכת הסידן לאורך היום.

האם אני יכול/ה לקבל מספיק סידן מתזונה טבעונית?

כן, ניתן להשיג את כמות הסידן היומית המומלצת גם בתזונה טבעונית, אך נדרשת הקפדה והכרת מקורות הסידן הצמחיים. מזונות טבעוניים עשירים בסידן כוללים: טופו מחוזק בסידן, משקאות צמחיים מועשרים (חלב סויה, שקדים, אורז), טחינה, שומשום, שקדים, אגוזי ברזיל, ירקות ירוקים כהים (קייל, ברוקולי, כרוב סיני), קטניות ופירות יבשים מסוימים. חשוב לזכור כי חלק מהמזונות הצמחיים מכילים חומרים המעכבים ספיגת סידן, ולכן צריך להקפיד על צריכה מוגברת מעט וגיוון של מקורות סידן צמחיים.

מהם הסימנים של חוסר בסידן?

סימנים של חוסר בסידן יכולים לכלול: עוויתות שרירים (במיוחד ברגליים), נימול ועקצוצים בידיים, ברגליים ואזור הפה, עייפות וחולשה כללית, עצבנות יתר, דפיקות לב לא סדירות, ציפורניים שבירות, שיער יבש, עצמות חלשות ונטייה לשברים, שיניים חלשות ונגע שיניים, וקשיי שינה. חוסר משמעותי וארוך-טווח בסידן עלול להוביל לאוסטאופורוזיס (בריחת סידן מהעצמות). חשוב לציין שרוב סימני החוסר מופיעים רק כאשר רמות הסידן בדם נמוכות מאוד, מצב נדיר יחסית מכיוון שהגוף מווסת היטב את רמות הסידן בדם על חשבון העצמות.

האם ילדים צריכים יותר סידן ממבוגרים?

ילדים ומתבגרים בגילאי 9-18 אכן צריכים יותר סידן ממבוגרים צעירים – 1300 מ”ג ליום לעומת 1000 מ”ג למבוגרים בגילאי 19-50. זאת מכיוון שזוהי תקופה קריטית לבניית מסת העצם, שתקבע את בריאות העצמות לאורך שארית חייהם. עד גיל 25 בערך, אנו בונים את מסת העצם שתלווה אותנו לשארית חיינו. לאחר מכן, אנו בעיקר שומרים על המסה הקיימת, ובגיל מבוגר יותר מתחילה ירידה טבעית במסת העצם. לכן, צריכת סידן מספקת בגילאים צעירים היא השקעה בבריאות העצם לטווח ארוך.

איך אוכל לשפר את ספיגת הסידן?

כדי לשפר את ספיגת הסידן בגוף, ניתן לנקוט באמצעים הבאים: 1) לוודא אספקה מספקת של ויטמין D (חשיפה לשמש, מזונות עשירים בויטמין D או תוספים), 2) לחלק את צריכת הסידן לאורך היום (לא יותר מ-500-600 מ”ג בפעם אחת), 3) להפחית צריכת חומרים המעכבים ספיגת סידן (קפאין, אלכוהול, מלח בכמויות גבוהות ועישון), 4) לבשל, להשרות או להנביט מזונות המכילים חומצה פיטית (דגנים, קטניות) להפחתת רמות החומצה, 5) לשלב פעילות גופנית נושאת משקל (הליכה, ריצה, תרגילי התנגדות) שמגבירה את הטמעת הסידן בעצמות, ו-6) לצרוך כמות מאוזנת של חלבון (לא יותר מדי ולא פחות מדי).

האם סידן דרך תוספי תזונה טוב כמו סידן ממזון?

סידן ממקורות מזון טבעיים נחשב עדיף על תוספים במספר היבטים: 1) מזונות מספקים גם נוטריינטים אחרים החשובים לבריאות העצם (ויטמינים K ו-D, מגנזיום, חלבון), 2) הסידן במזונות רבים נספג בצורה טובה יותר, 3) מזונות אינם גורמים לעודף סידן כמו שעלול לקרות עם תוספים. עם זאת, תוספי סידן הם פתרון יעיל לאנשים שאינם יכולים לצרוך מספיק סידן ממזון עקב הגבלות תזונתיות, אלרגיות או חוסר תיאבון. חשוב לבחור תוסף איכותי (עדיף ציטראט הסידן או קרבונט הסידן), ליטול אותו בשילוב עם ויטמין D ולחלק את הנטילה לאורך היום. תמיד כדאי להתייעץ עם רופא לפני התחלת שימוש בתוספים.

כמה סידן יש בכוס חלב?

כוס חלב פרה רגילה (240 מ”ל) מכילה בממוצע כ-300 מ”ג של סידן. כמות זו מהווה כ-30% מהכמות היומית המומלצת למבוגר (1000 מ”ג). חלב דל שומן או נטול שומן מכיל בדרך כלל כמות דומה או מעט גבוהה יותר של סידן בהשוואה לחלב מלא. תחליפי חלב צמחיים כמו חלב סויה, שקדים או אורז מועשרים בדרך כלל בסידן, ומכילים כמות דומה לחלב פרה (כ-300 מ”ג לכוס), אך חשוב לבדוק את תווית המוצר, כי לא כל המשקאות הצמחיים מועשרים. שוקו או משקאות חלב אחרים מוכנים מכילים גם הם כמות דומה של סידן לחלב רגיל.

האם צריכת סידן מוגזמת עלולה להזיק?

צריכת סידן מוגזמת, במיוחד מתוספי תזונה, עלולה להזיק. גופים בריאותיים קבעו רמת צריכה עליונה בטוחה של 2,500 מ”ג סידן ליום. צריכה גבוהה מזו לאורך זמן עלולה לגרום לתופעות לוואי כגון: 1) אבני כליות, במיוחד אצל אנשים עם נטייה לכך, 2) סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, לפי חלק מהמחקרים, 3) עצירות וגזים, 4) הפרעה בספיגת מינרלים אחרים כמו ברזל ואבץ, 5) היפרקלצמיה (עודף סידן בדם) במקרים נדירים. חשוב לציין שקשה מאוד להגיע לצריכת יתר מסידן ממקורות מזון בלבד. רוב המקרים של צריכה יתרה קשורים לשימוש לא מבוקר בתוספי סידן.

איזה מזון צמחי הוא העשיר ביותר בסידן?

מקורות צמחיים עשירים במיוחד בסידן כוללים: 1) זרעי שומשום – כ-975 מ”ג סידן ל-100 גרם, 2) טחינה גולמית (רצוי מלאה) – כ-950 מ”ג ל-100 גרם, 3) זרעי צ’יה – כ-631 מ”ג ל-100 גרם, 4) טופו מחוזק בסידן – עד 350 מ”ג ל-100 גרם (בדקו את התווית), 5) שקדים – כ-269 מ”ג ל-100 גרם, 6) אצות מסוימות כמו ספירולינה – עד 120 מ”ג ל-100 גרם, 7) מולסה (סילאן) – כ-205 מ”ג ל-100 גרם, 8) עלי קייל – 254 מ”ג ל-100 גרם. חשוב לציין שבחלק מהמקורות הצמחיים, הסידן עשוי להיות פחות זמין ביולוגית בשל נוכחות חומרים מעכבי ספיגה כמו חומצה אוקסלית או פיטית. לכן, מומלץ לגוון בין מקורות שונים ולהשתמש בטכניקות כמו השרייה, נבוט ובישול להגברת זמינות הסידן.

האם חלב באמת הכרחי לקבלת סידן?

חלב אינו הכרחי לקבלת סידן, למרות שהוא מקור נוח ויעיל לסידן זמין ביולוגית. אנשים שאינם צורכים חלב בשל אי-סבילות ללקטוז, אלרגיה לחלבון החלב, העדפות אתיות או טעם אישי, יכולים להשיג את צרכי הסידן שלהם ממקורות אחרים. מוצרי חלב אחרים כמו יוגורט וגבינות קשות מכילים פחות לקטוז ולעיתים נסבלים יותר. מקורות חלופיים לסידן כוללים מוצרי סויה מועשרים, טופו מוכן עם סידן, ירקות עליים ירוקים, שומשום וטחינה, שקדים, דגים עם עצמות רכות (סרדינים), משקאות צמחיים מועשרים ועוד. מחקרים מראים שניתן לשמור על בריאות העצם ללא צריכת חלב, כל עוד מקפידים על תזונה מאוזנת העשירה במקורות סידן אחרים, בשילוב פעילות גופנית ואספקה נאותה של ויטמין D.

מקורות: משרד הבריאות – המלצות לצריכת סידן, העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס